מימון של ארגוני חסד הוא הבסיס שלהם ויש לו שני קצוות. האחד הוא כמובן העמותה שנדרשת לחמצן הכספי ובקצה השני נמצא תורם שיש לו אינטרסים לתרום. האינטרס שלו יכול להיות רגשי, כמו תורם שהוא בעל צרכים מיוחדים וישמח לתרום לכל עמותה שמקדמת נכים והמניע שלו יכול להיות גם כלכלי, שהרי תרומה מזכה אותו במס.
איך מגיעים לתורמים?
כל מגייס כספים עבור עמותות יודע לספר על הדרכים הרגילות, לקבל רשימה של עשירים ולהתקשר עד שיימאס להם. זה טוב ויפה וגם הוכיח את עצמו אבל גיוס כספים לעמותות יכול להתבצע גם בדרכים מקוריות. ראו, למשל, את העמותות שהשכילו ליצור קשר עם מפעל שבבים שתורם לקהילה והוכיחו לו שהם חלק מן הקהילה הנתרמת. או אז הוא היפנה אליהם חלק מן המשאבים שהוא מפנה בדרך כלל לתרומה השנתית שלו.
גיוס כספים לעמותות – לדעת לעצור כשצריך
תורמים רבים מעבירים את כספם באופן קבוע. מתוך כך הם הופכים לידידים של העמותה שגייסה את כספם. ברם, יש לזהות את המקרה בו התורם קצת הותש ולפעמים צריך להרפות. להחליש קצת את הקשר, לשלוח לו מתנות ולא לבקש כלום. להראות התעניינות, אפילו לשלוח לו סיפורי הצלחה בעמותה ולשמור על שקט מבחינת הבקשות לכסף. הרפייה כזו יכולה ליצור אצל התורם געגוע של ממש ורצון מחודש. גם ההמחאה תהיה בהתאם.
לעיתים גיוס כספים לעמותות מחייב התבוננות באזור הקרוב. ייתכן שבשכונה בה העמותה פועלת, מישהו ירש סכום כסף גדול והוא ישמח לתרום, רק אם מגייס הכספים לעמותה יגיע אליו. גם קבלן שבונה פרוייקט יוקרתי בשכונה יכול להיות תורם פוטנציאלי, גם אם חד פעמי. הפנייה אליו צריכה להיעשות באלגנטיות תקיפה אבל הכבוד השכונתי שמציעים לו יכול להוות קלף טוב בהתרמה הזו.
גיוס כספים לעמותות הוא מלאכה חשובה מאין כמותה והסיפוק לצידה הוא גדול. מצד שני זו עבודה שדורשת הרבה התמדה, הרבה אופטימיות והרבה בטחון. בטחון בדרך, בטחון ואמונה בעשייה של העמותה ויכולת לעמוד מול אכזבה. גיוס של אלה יניב בסופו סיפוק וגאווה.