כאשר בריטניה הכריזה שהיא נוטשת את האיחוד האירופי, נטרפו הקלפים מחדש באירופה ובעולם בכלל בפן העסקי – כלכלי. היום שעסקים רבים נפתחים מעבר לגבולות המדינה שלהם, כמו עסקים ישראלים רבים שבחרו להקים את העסק שלהם בבריטניה לפני הפירוד ועם השינויים בעקבות ברקסיט בעלי חברות אלו נמצאים באי וודאות להמשך פעילותם וההשלכות של המהלך הזה על העסק שלהם.
איך הברקסיט השפיע על עסקים בעולם?
בשנים האחרונות קמו בעלי חברות רבים וחיפשו אלטרנטיבות להקמת העסק שלהם בעולם הפתוח ולאו דווקא בישראל. ישנן מספר סיבות עיקריות שבגינן אנשים מעדיפים להקים עסק בחו"ל ולא בישראל כמו סחר פתוח עם מדינות מוסלמיות שעסקים עמן לא יכולות להתקיים כשהחברה הינה ישראלית, מיסוי נמוך יותר מול מס החברות בישראל, שוק חופשי, קל ונוח עם מדינות מערביות כמו ארה"ב ואירופה ועוד יתרונות רבים נוספים.
אך עם הכרזתה של בריטניה כי היא נפרדת מהאיחוד האירופי, בעלי עסקים רבים ברחבי הממלכה נכנסו לבלבול וחרדה מה פשר המהלך ואיך הוא הולך להשפיע על החברה שלהם, מכל הבחינות. מבחינת המיסוי, המסחר הבינלאומי, החקיקה וכן הלאה. כך יותר ויותר חברות גם חדשות וגם כאלו שכבר קיימות בממלכה מחפשות אלטרנטיבות אחרות בתוך האיחוד האירופי על מנת להבטיח קרקע יציבה לעסק וגם תנאים שחלים על העסק במרחב האיחוד האירופי שמביא איתו יתרונות רבים.
מהן האפשרויות שישראלים מעדיפים?
אחת המדינות המבוקשות יותר בשנים האחרונות היא אירלנד. עם עזיבתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, אירלנד נשארה המדינה היחידה שהשפה בה היא אנגלית. יתר מדינות אירופה דוברות שפות זרות שונות (בהתאם למדינה) ולמעשה הפנייה לאירלנד הפכה מהר מאוד לאלטרנטיבה פשוטה ונוחה לישראלים רבים להקמת עסק בחו"ל.
יתרה מזאת, אירלנד מעודדת הגירה עסקית ותומכת בעסקים שונים שמעוניינים להיות על אדמתה. גובה מס החברות בה נמוך ב 10.5% ממס החברות בישראל, כוח העבודה במדינה משכיל ואיכותי ובעל מושר עבודה גבוה ובנוסף, המדינה מאפשרת לעסקים תנאי "נחיתה" רכים כדי שיוכלו להקים את העסק שלהם. אך כמו בכל תהליך של הקמת עסק, חשוב לעבור את הבירוקרטיה עם גוף מוסמך ומקצועי שילווה אתכם לאורך כל הדרך.